חומרים של החיים, הם אוסף של פוסטים שמביאים סיפורים וחוויות מתוך חיי.
מתוך אותן חוויות, אני מזקקת את המהות שנובעת מתוכן. מפוסט לפוסט נרקמם לו פסיפס של החומרים מהם עושיים החיים.
על כוחה של המוזיקה כפסקול תמידי בחיי.בפוסט שאני מביאה היום, אני לא כותבת על דרכים בהן ניתן לשמוע מוזיקה, אלא על מוזיקה שנשמעת בדרכים.
כולנו יודעים שחשוב להוקיר. כולנו יודעים עד כמה חשוב להודות על מה שיש ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. וכמו שלאונרד כהן המנוח שר – “Everybody Knows” . כולנו יודעים, אבל לא תמיד עושים את זה.
הפוסט הזה עוסק בסיבות שבגינן קשה לנו להוקיר ומציע דרך להטמיע את ההוקרה אל תוך חיינו.
מהי האומנות של הרצון? כיצד ניתן לגשר על הפער בין מה שאנו רוצים ובין המציאות שלעיתים רחוקה אלפי שנות אור מהרצון שלנו. ואיך כל זה קשור לנעלי Reebok…
החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה. והפעם על ההקשר שמתוכו אנו יוצרים ועל המקור של היצירה. ההקשר ומקור היצירה הם 2 החוליות האחרונות בתהליך היצירתי והם הגשר של המעבר מהפנים אל החוץ.
מהי הדרמה של הנפש היוצרת ואיך ניתן ליצור ממקום מיטיב וחומל.
איך נוצרת יצירתיות ומהו פרדוקס היצירה? בחלק הראשון של הטרילוגיה אעסוק בשתי שאלות אלו ובפתרונות שונים לעידוד היצירה
השבוע חגגתי את יום הולדתי. גם הבלוג שלי חוגג, הוא בן שנה. ללא החלטה רשמית, מדי שנה, אני פוצחת בספירת מלאי. ספירת המלאי בודקת מה המצב שלי.…
